Show Aramaic text  Show Transliteration

 334 רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה, שֶׁכָּתוּב (ישעיה נח) אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'. לֹא כָתוּב עִם ה', אֶלָּא עַל ה'. מַה זֶּה עַל ה'? מָקוֹם שֶׁעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים נִמְשָׁכִים מִמֶּנּוּ וּתְאֵבִים לְאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁכָּתוּב (תהלים קכא) מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי. וְכָתוּב (דניאל ז) וְעַד עַתִּיק הַיָּמִים מַגִּיעַ וּלְפָנָיו הִקְרִיבוּהוּ. וּתְשׁוּקַת וְעֹנֶג הַצַּדִּיקִים לְהִסְתַּכֵּל לְאוֹתוֹ זִיו, שֶׁכָּל זִיו יוֹצֵא מִמֶּנּוּ, וּמִמֶּנּוּ נִמְשָׁכִים כָּל אוֹתָם הַכְּתָרִים.

 334 ר' שִׁמְעוֹן אָמַר, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהַהוּא זַכָּאָה, דְּזָכֵי לְהַאי דִּכְתִּיב, (ישעיה נח) אָז תִּתְעַנַּג עַל יְיָ', עִם יְיָ' לָא כְּתִיב, אֶלָּא עַל יְיָ'. מַאי עַל יְיָ'. אֲתָר דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין אִתְמַשְּׁכָן מִינֵּיהּ, וְתָאָבִין לְהַהוּא אֲתָר, דִּכְתִּיב, (תהלים קכא) מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי. וּכְתִיב, (דניאל ז) וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי. וְתִיאוּבְתָּא וְעִנּוּגָא דְּצַדִּיקַיָּא, לְאִסְתַּכְּלָא לְהַהוּא זִיוָא, דְּכָל זִיוָא מִינֵּיהּ נָפְקָא, וְאִתְמַשְּׁכָן מִנֵיהּ כָּל אִינּוּן כִּתְרִין.

rabi shim'on amar, ashrei chelko shel oto tzadik shezzocheh lazeh, shekatuv (ysh'yh nch) az tit'annag al 'he. lo chatuv im 'he, ella al 'he. mah zeh al 'he? makom she'elyonim vetachttonim nimshachim mimmennu ute'evim le'oto makom, shekatuv (thlym kch) me'ayin yavo ezri. vechatuv (dny'l z) ve'ad attik hayamim magia ulefanav hikrivuhu. uteshukat ve'oneg hatzadikim lehisttakel le'oto ziv, shekal ziv yotze mimmennu, umimmennu nimshachim kal otam haketarim

r' shim'on amar, zaka'ah chulakeih dehahu zaka'ah, dezachei leha'y dichttiv, (ysh'yh nch) az tit'annag al adonay ', im adonay ' la ketiv, ella al adonay '. ma'y al adonay '. atar de'illa'in vetatta'in itmashechan minneih, veta'avin lehahu atar, dichttiv, (thlym kch) me'ayin yavo ezri. uchetiv, (dny'l z) ve'ad attik yomaya metah ukedamohi hakrevuhi. veti'uvetta ve'innuga detzadikaya, le'isttakela lehahu ziva, dechal ziva minneih nafeka, ve'itmashechan mineih kal innun kitrin

Translations & Notes

אשרי חלקו של צדיק ההוא שזכה לזה, כמ"ש, אז תתענג על ה'. על ה', מקום שעליונים ותחתונים נמשכים ממנו ומשתוקקים למקום ההוא, כמ"ש, מאין יבוא עזרי, מהכתר, שנקרא אין. וכתוב, ועד עתיק יומין מגיע ולפניו הקריבו אותי. הכתר, שנקרא עתיק יומין. וחשקם ועינוגם של הצדיקים הוא, להסתכל בזיו ההוא, שכל זיו יוצא ממנו, וממנו נמשכים כל הכתרים, הספירות.

 335 עוֹד אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שָׁנִינוּ בְּפָסוּק זֶה אָז תִּתְעַנַּג עַל ה', בְּסוֹף הַפָּסוּק מַה כָּתוּב? וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, עַל אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא בָּמֳתֵי אָרֶץ, הוּא לְמַעְלָה מֵהָאָרֶץ הַזּוֹ. וְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא בָּמֳתֵי אָרֶץ, הַיְנוּ שָׁמַיִם, וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ.

 335 תּוּ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, תָּנֵינָן בְּהַאי קְרָא אָז תִּתְעַנַּג עַל יְיָ', סוֹפְיֵהּ דִּקְרָא מַה כְּתִיב, וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמוֹתֵי אָרֶץ, עַל הַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי בָּמוֹתֵי אָרֶץ, אִיהוּ לְעֵילָּא מֵהַאי אֶרֶץ, וְהַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי בָּמֳתֵי אָרֶץ, הַיְינוּ שָׁמַיִם. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ.

od amar rabi shim'on, shaninu befasuk zeh az tit'annag al 'he, besof hapasuk mah katuv? vehirkavtticha al bamotei aretz, al oto makom shennikra bamotei aretz, hu lema'lah meha'aretz hazzo. ve'oto makom shennikra bamotei aretz, haynu shamayim, vehaynu shekatuv al bamotei aretz

tu amar rabi shim'on, taneinan beha'y kera az tit'annag al adonay ', sofeyeh dikra mah ketiv, vehirkavtticha al bamotei aretz, al hahu atar de'ikrei bamotei aretz, ihu le'eilla meha'y eretz, vehahu atar de'ikrei bamotei aretz, hayeynu shamayim. vehayeynu dichttiv al bamotei aretz

Translations & Notes

אז תתענג על ה'. בסופו כתוב, והרכבתיך על בָּמותֵי ארץ. על מקום שנקרא במותי ארץ, שהוא למעלה מארץ הזו, למעלה מהמלכות, כלומר השמים, ז"א.

 336 עַל ה' - אָמַר רַבִּי אַבָּא, לֹא כָתוּב אָז תֵּשֵׁב, אֶלָּא אָז תִּתְעַנַּג עַל ה', הַיְנוּ שָׁמַיִם, שֶׁכָּתוּב (תהלים נז) רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים. וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, הַיְנוּ אֶרֶץ הַחַיִּים, מִמַּשְׁמָע שֶׁכָּתוּב עַל בָּמֳתֵי, לְהַכְלִיל צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם שֶׁנִּקְרְאוּ בָּמֳתֵי אָרֶץ, וְהַיְנוּ שָׁמַיִם שֶׁלְּמַעְלָה וְאֶרֶץ שֶׁלְּמַעְלָה. וְהַדָּבָר שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן כָּךְ הוּא, וְהַכֹּל אֶחָד, שֶׁכָּתוּב וְעַד עַתִּיק הַיָּמִים מַגִּיעַ וְגוֹ', וְכָל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ עוֹלִים לְמָקוֹם אֶחָד.

 336 עַל יְיָ' אָמַר ר' אַבָּא, אָז תֵּשֵׁב לָא כְּתִיב, אֶלָּא אָז תִּתְעַנַּג עַל יְיָ', הַיְינוּ שָׁמַיִם. דִּכְתִּיב, (תהלים נז) רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים. וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, הַיְינוּ אֶרֶץ הַחַיִּים, מִמַּשְׁמַע דִּכְתִּיב עַל בָּמוֹתֵי, לְאַכְלְלָא צִיּוֹן וִירוּשְׁלֵים, דְּאִקְרוּן בָּמֳתֵי אָרֶץ, וְהַיְינוּ שָׁמַיִם דִּלְעֵילָּא, וְאֶרֶץ דִּלְעֵילָּא. וּמִלָּה דְּאָמַר ר' שִׁמְעוֹן, הָכִי הוּא, וְכֹלָּא חַד, דִּכְתִּיב וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָא מְטָה וְגוֹ', וְכָל הָנֵי מִילֵי לַאֲתָר חַד סַלְּקִין.

al 'he - amar rabi aba, lo chatuv az teshev, ella az tit'annag al 'he, haynu shamayim, shekatuv (thlym nz) rumah al hashamayim elohim. vehirkavtticha al bamotei aretz, haynu eretz hachayim, mimmashma shekatuv al bamotei, lehachlil tzion virushalayim shennikre'u bamotei aretz, vehaynu shamayim shellema'lah ve'eretz shellema'lah. vehadavar she'amar rabi shim'on kach hu, vehakol echad, shekatuv ve'ad attik hayamim magia vego', vechal hadevarim hallalu olim lemakom echad

al adonay ' amar r' aba, az teshev la ketiv, ella az tit'annag al adonay ', hayeynu shamayim. dichttiv, (thlym nz) rumah al hashamayim elohim. vehirkavtticha al bamotei aretz, hayeynu eretz hachayim, mimmashma dichttiv al bamotei, le'achlela tzion virusheleim, de'ikrun bamotei aretz, vehayeynu shamayim dil'eilla, ve'eretz dil'eilla. umillah de'amar r' shim'on, hachi hu, vecholla chad, dichttiv ve'ad attik yomaya metah vego', vechal hanei milei la'atar chad sallekin

Translations & Notes

ולא כתוב אז תשב, אלא, אז תתענג על ה'. על שמים, ז"א. על במותי, הוא לכלול ציון וירושלים, שהם פנימיות וחיצוניות של יסוד המלכות, לכלול אותן משמים של מעלה, ז"א, ומארץ שלמעלה, המלכות. וכל אלו הדברים עולים במקום אחד.
רבי אבא מבאר דברי רבי שמעון ואומר, על ה', פירושו, שפע הכתר, הנמשך מכתר לז"א, והמקבל הוא במקום ז"א. כי אם הייתה הכוונה במקום כתר, היה צריך לומר, אז תשב על ה', שיישב במקום כתר. והכתוב אומר, אז תתענג, שיתענג משפע הכתר שבמקום ז"א, הנקרא שמים, ולא ממקום הכתר, שאין השגה שם. על במותי ארץ, מפרש רבי שמעון, שמים, ז"א. אומר רבי אבא, שהיא המלכות, ג"כ שפע ז"א המקובל ממקום המלכות, הנקראת ארץ. ומפרש שאין כוונת רבי שמעון כתר ממש, שהרי הוא מביא הכתוב, ועד עתיק יומין מגיע, כלומר, רק שמגיע לכתר, הנקרא עתיק יומין. ע"י שמקבל שפע הכתר ממקום ז"א, הוא מגיע לכתר.
Prev Zohar
Next Zohar